כיצד להתייחס לשיעורי הבית של הילדים בכתה א'?
שיעורי-הבית
הכנת שיעורי-בית מסייעת להפנמת החומר על-ידי חזרה, התמודדות מחוץ למסגרת הכיתה וביטוי לאחריות אישית על תהליך הלימוד. ההורים משתתפים באופן פעיל בתהליך הלמידה. ההורים יכולים לסייע בשעת קושי ולעקוב אחר מידת ההתקדמות של ילדיהם. ההורים יכולים לעקוב באופן סדיר אחרי התכנית לפי משרד החינוך, לפי הפריסה של ספרי הלימוד שבשימוש בבית הספר, לפי התכנון השבועי ולפי התוכן שבמחברות ובספרים של הילדים.
חובה לבדוק את שיעורי-הבית בכיתה. ההתייחסות לתשובות הנכונות והחריגות (בין אם הן יצירתיות או שגויות), היא חלק מהלימוד.
אין די באישור תשובה נכונה.
הילדים ילמדו להסביר את דרך חשיבתם, לנמק את פתרונם ולתאר במה נעזרו כדי להגיע אליו.
התייחסות לתשובות יצירתיות
עידוד ילדים יצירתיים הוא חלק ממטרותינו. עם זאת, יש למנוע יצירתיות יתר שאין לה אחיזה במסגרת הנדרשת. כמו כל הילדים האחרים, יתבקש הילד היצירתי להסביר כיצד עבד ומה תרומתה הייחודית.
התייחסות לתשובות שגויות
התייחסות עניינית ומכבדת לכל תשובה נכונה כשגויה מעבירה מסר של הערכה לניסיונו של הילד להתמודד. לעתים, מוכתרת ההתמודדות בהצלחה ולעתים הפתרון שגוי. יש להתייחס לכל תשובה שגויה ולסייע לילד להגיע אל הפתרון הנכון. חשוב ליצור אקלים לימודי שבו אין חשש ובושה מפני טעות. חשוב להעביר את המסר שכל אדם שוגה לעתים, ותיקון השגיאה חשוב לא רק לשוגה, אלא גם לאלה שענו נכון.
כאשר השגיאה נובעת מטעות בסיסית, תיקון הטעות תורם לילדים רבים נוספים שטרם הספיקו להפנים את החומר הנלמד באותו שלב.
גישות שונות לבדיקת שיעורי הבית ולשגיאות
לחלק מהמורים אין פנאי לבדוק באופן סדיר או בכלל ולחלקם גישה שאין לתקן שגיאות של הילדים, פן חלילה תפגע נפשם הרכה והחוויה הלא נעימה תעצור אותם. אני סבור שיש לחנך את הילדים מגיל צעיר שטעויות יש לגלות (ואנו נדבר רבות על אופנים שונים לבדוק את נכונות מעשינו וכיצד למצוא שגיאות שלנו), יש לתקן ויש ללמוד מהן. טעות שמתעלמים ממנה או שגיאה שמסתירים הן הזדמנויות מפוספסות ללמידה, לשיפור עצמי ולהתקדמות. הרי הכול שוגים, השאלה מי מאיתנו משכיל לבדוק את עצמו באופן סדיר, לתקן וללמוד משגיאותיו -- מי שעושה כן, עם הזמן טועה פחות וכשטועה, מוצא במהרה את השגיאה ומתקן. לא כן מי שאינו עושה זאת.
יש שטוענים שאחריות הכנת שיעורי הבית מוטלת על הילדים ושהאחריות על הבדיקה ועל האכיפה של הכנתם מוטלת על המורים. בעוד שזה נכון באווירה ובמציאות אידאלית, לצערי, המציאות שלנו שונה. הילדים רובם ככולם לא יכינו שיעורי בית אם לא יבינו מדוע עליהם לעשות זאת ואם לא יבינו שזאת חובתם וששיעורי הבית נבדקים באופן סדיר ומי שאינו ממלא את חובותיו נושא בתוצאות ומי ששוגה עליו לתקן וללמוד מטעויותיו. לכן, אני מציע שאנו ההורים לא נסתפק בזריקת האחריות על בית הספר ונספוק כפינו, אלא ניקח חלק פעיל ונדגים נוכחות הורית בדרישה מהילדים להכין באופן סדיר את מטלותיהם, בהצעת עזרה ובהיותנו זמינים לעזור ולסייע ובהנחייתם כיצד להעריך את עבודתם, לאתר שגיאות ולתקנן.
מדוע שיעורי הבית חשובים? האם שיעורי הבית הם עונש?
שיעורי הבית חשובים, בין השאר, לטובת חזרה על הנלמד בכתה, לאתר קשיים או דברים שלא הובנו, הזדמנות להשלים את החסר, הזדמנות לחזק ולאמן דברים שהובנו וכמובן הזדמנות להתכונן לקראת השיעור הבא. שיעורי הבית גם יכולים לשמש בסיס למסגרת להקניית הרגלים חשובים של ארגון, דחיית סיפוקים, תכנון, סדרי עדיפויות וכו'. חשוב שנאפשר לילדים להכין שיעורי בית בסביבה נוחה: שולחן וכיסא בגודל ובגובה המתאימים, חומרי הלימוד הדרושים, כלי הכתיבה, תאורה ושקט. כאמור, גם הזמינות שלנו חשובה, אך יחד עם זאת עלינו לזכור שמטרת העזרה לגשר על פערים ולתווך אך בשום אופן אין מטרתה להפוך את הילדים לתלויים בנו. עלינו להשכיל ולנצל הזדמנויות שבהם אנו עוזרים כדי להראות לילדים כיצד הם יכולים בכוחות עצמם לעשות זאת בפעם הבאה (כשזה מתאים). אל לנו ההורים להתפתות ולהכין את שיעורי הבית לילדינו. ההכנה היא חובתם ותפקידם של הילדים.
כמה קישורים שעשויים לעזור:
עיצות להורים להתמודדות עם שיעורי הבית (ניצן)
עיצות להורים בנוגע להכנת שיעורי הבית של הילדים (קופ"ח מאוחדת)
האם על ההורה להתערב בהכנת שיעורי הבית? (ענת אשד)
אין כמו בבית -- שיעורי בית (קבלה לעם)
שיעורי בית -- אפשר גם אחרת (דליה אלוני)
שיעורי בית -- לעזור לילד או לא? (אלי זוהר ניב)
שיעורי בית -- לילד או להורה? (סמדר סולומון)
שיעורי הבית -- אל תוותרו לילדים (שירלי קליין)
שיעורי בית -- כתבה 1/2 ו-כתבה 2/2 (לימור פרימור)
המורה,
שלמה יונה
מדוע שיעורי הבית חשובים? האם שיעורי הבית הם עונש?
שיעורי הבית חשובים, בין השאר, לטובת חזרה על הנלמד בכתה, לאתר קשיים או דברים שלא הובנו, הזדמנות להשלים את החסר, הזדמנות לחזק ולאמן דברים שהובנו וכמובן הזדמנות להתכונן לקראת השיעור הבא. שיעורי הבית גם יכולים לשמש בסיס למסגרת להקניית הרגלים חשובים של ארגון, דחיית סיפוקים, תכנון, סדרי עדיפויות וכו'. חשוב שנאפשר לילדים להכין שיעורי בית בסביבה נוחה: שולחן וכיסא בגודל ובגובה המתאימים, חומרי הלימוד הדרושים, כלי הכתיבה, תאורה ושקט. כאמור, גם הזמינות שלנו חשובה, אך יחד עם זאת עלינו לזכור שמטרת העזרה לגשר על פערים ולתווך אך בשום אופן אין מטרתה להפוך את הילדים לתלויים בנו. עלינו להשכיל ולנצל הזדמנויות שבהם אנו עוזרים כדי להראות לילדים כיצד הם יכולים בכוחות עצמם לעשות זאת בפעם הבאה (כשזה מתאים). אל לנו ההורים להתפתות ולהכין את שיעורי הבית לילדינו. ההכנה היא חובתם ותפקידם של הילדים.
כמה קישורים שעשויים לעזור:
עיצות להורים להתמודדות עם שיעורי הבית (ניצן)
עיצות להורים בנוגע להכנת שיעורי הבית של הילדים (קופ"ח מאוחדת)
האם על ההורה להתערב בהכנת שיעורי הבית? (ענת אשד)
אין כמו בבית -- שיעורי בית (קבלה לעם)
שיעורי בית -- אפשר גם אחרת (דליה אלוני)
שיעורי בית -- לעזור לילד או לא? (אלי זוהר ניב)
שיעורי בית -- לילד או להורה? (סמדר סולומון)
שיעורי הבית -- אל תוותרו לילדים (שירלי קליין)
שיעורי בית -- כתבה 1/2 ו-כתבה 2/2 (לימור פרימור)
המורה,
שלמה יונה
